יום רביעי, 25 בינואר 2012

פרק 16 - בן חכם ישמח אב

להפתעתו של אבנעזר, הוא קיבל דוא"ל מקוני דה שיניאק, מנהלת תחום מחקר ופיתוח בלייף אנטרפרייז. היא הזכירה לו את שיחתם לפני כחמש עשרה שנה. השיחה שהוציאה אותו מהקונכיה שלו בדיסלדורף והטילה אותו לתוך העולם החדש בסאו פאולו. מעט אחרי ההודעה, הגיע גם טלפון. אבנעזר חשב שהקול של הגברת נשמע זהה לקול שדיבר אליו לפני שנים, סמכותי אך נעים.  הקול ביקש ממנו לבוא כקבלן מן החוץ למעבדות לייף אנטרפרייז. עבודה ממוקדת בשיפור האבטחה של השבב, סיום, ותשלום נדיב. 
אבנעזר הציץ בלוח המחיק שלו, היו כתובות שם שתי משימות שלא ידע מה לעשות איתן. קוני דה שיניאק מציעה לו עולם של משימות שהוא התמחה בהן פעם. יהיה די זמן לעסוק במשימות האזוטריות אחר כך. לילה כבר מתה. אבנעזר השיב בחיוב. קוני אמרה שאחד הבחורים הטובים ביותר שלהם בברזיל יקבל אותו מחר בכניסה לבנין לייף אנטרפרייז. אחד בשם אגריפה ברזאני. שם קצת לא שגרתי, אפילו לבחור ישראלי, אבל, הבטיחה קוני, אבנעזר עתיד לאהוב אותו מיד. אבנעזר היה בספק רב. הוא גילה שעברו כמה ימים מאז הוציא מילה מפיו, ומהיכרותו עם ישראלים בעבודתו משכבר, הוא ידע שהם אוהבים לדבר. 
חוזה ההעסקה של אבנעזר מארנהוף כץ עם לייף אנטרפרייז נחתם בסוף ינואר 2027. על פי החוזה הוא ירוויח סכום דמיוני של עשרה מליון ריאל עבור עבודה שהעריך את זמנה בלא יותר מחצי שנה. קוני דה שיניאק מסרה לו בשיחת ועידה בנוכחות מנהל מרכז הפיתוח בסאו פאולו את ברכת הדרך והוא הופקד בידיו האמונות של אגריפה ברזאני. 
אבנעזר דימה בנפשו שאגריפה יהיה בחור שחום, גבוה, שרירי בעל קול בס ושיער שחור עבות. האגריפה שהוא הוצג בפניו היה ההיפך הגמור. בחור רזה, גובה ממוצע, כתפים כפופות קמעא, עינים כחולות מימיות, אזנים גדולות מדי, אף בולט ושיער בהיר ומקליש במהירות. הוא הזכיר לאבנעזר דחליל לא מושקע במיוחד. 
אגריפה לחץ את ידו של אבנעזר ברפיון. קולו הצרוד משהו בירך את אבנעזר לשלום והודה על הכבוד שנפל במחיצתו לעבוד עם אגדה חיה.  אגריפה הוליך את אבנעזר למשרד גדול שהכיל שולחן, כיסא מנהלים, מכונת קפה, מקרר שכרנאה התפקע מאוכל ומה שנראה כמו לוח מחיק שקוף ומשוכלל. אגריפה ברך את אבנעזר לשלום.
"אם תצטרך משהו, אני במשרד לידך, כולי לשרותך הוד מעלתך" אגריפה הוסיף קידה דחלילית ויצא. 
אחרי עשר דקות נכנס מארנהוף למשרד שלידו. 
"אני צריך מחשב, מסמך ארכיטקטורה עדכני, עט וכמה דפים". 
נראה שאגריפה עומד לדבר. אחר כך נמלך בדעתו. 
"תן לי עשר דקות" אגריפה הניע את ידיו אל מול הלוח המחיק המשוכלל שבמשרדו. מסכים נעו והתחלפו בזה אחר זה. "מסודר" אמר אגריפה. "סליחה, לא זכרתי..." 
"זה בסדר" אמר מארנהוף. היה בדחליל הזה חן מסוים כשראו אותו עובד. 
אחרי שקיבל את מבוקשו החל אבנעזר לעבוד. בסוף היום היו לו יותר מחמישים משימות קטנות. שתים מהן היו מחוקות. 
יומים אחר כך כבר יכול היה ללעוג לשינויי הארכיטקטורה שביצעו יורשיו בשבב. שבוע לאחר מכן כבר היה לו שרטוט ארכיטקטורה חדש. בשבוע הזה הוא לא נאלץ להחליף מילים עם אף אדם, אבל אז אגריפה נכנס למשרד. 
"מה שלומך, מר מארנהוף כץ?, אפשר להפריע לך?"
"לא"
"חשבתי כך, ובכל זאת, תרשה לי להפריע לך, הצצתי במסמך הארכיטקטורה שלך אתמול, ויש לי כמה שאלות" 
"מה" אבנעזר לא אהב את מה ששמע. 
"אל תדאג אדון כץ, פשוט אני קצת טיפש וחשבתי שתוכל לענות לי" 
"מה"
"פשוט ראיתי שחרבת את כל הארכיטקטורה שאני עשיתי ורציתי לדעת כמה דברים" 
"מה" 
"הכל בסדר אדון כץ?" 
"כן אני-"יותר משלוש שניות חלפו לפני שאגריפה המשיך. 
"עזוב, אני פרטתי את כל מה שרציתי לשאול לשאלות קטנות ורשמתי אותן על דף. תענה לי על הדף כשנוח לך" 
אגריפה חזר למשרדו. למרבה הפלא הטון שלו לא היה נעלב או נכון לעימות, הוא נשמע יותר מסוקרן. 
בסוף היום, אחרי לא מעט מחשבה, עזב אבנעזר את המשרד בלא שהשלים אפילו משימה יחידה, כמה מהשאלות של אגריפה היו מסומנות בעיגול. למחרת הגיע "אדון כץ" הישר למשרדו של אגריפה. "אנחנו צריכים לדבר".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה