אגריפה ברזאני נכנס למשרד הקטן של פליסיה.
"יש לך כמה דקות לשעשע בהן איש זקן?"
"לא, אבל יש לי כמה שאלות לאיש זקן"
"לא הבישן למד, עכנא עכנא פתחי פיך"
פליסיה עשתה לה מנהג, להקליט את דבריו של אגריפה ולבדוק מהיכן הוא מצטט, לאחר מכן היתה שולחת לו את מראי המקום עם הערות עוקצניות על ציטוט יתר כראיה לחוסר מחשבה מקורית. הרבה פעמים לא הבינה כלל מה משמעות הציטוט, יותר מכך לא הבינה את ההקשר והיא חשדה שההקשרים הם אלה שלועגים לה. העיקצות של אגריפה היו לעתים רחוקות גלויות ובוטות. הדבר היחיד שחרה לה היה העובדה שמעולם לא הצליחה להבין מספיק ממה שהוא אומר כדי להחזיר לו עקיצה. אבל המעקב אחרי פניני הלשון שלו סיפק לה שעת משחק מרעננת ביום העבודה.
" למה אנחנו עושים את זה?, למה זה טוב להרכיב פרופיל של צ'ינגיס חאן?"
"זה מה ששואלים אותי כל הממונים עלי וכל אנשי המחלקה כבר יותר מחצי שנה. אני העדפתי לשתוק ולתת למציאות לעשות את העבודה בשבילי"
" למה אתה מתכוון?"
"בהתחלה הכל היה די שגרתי. בחור נורווגי צעיר, דחוי ומובטל בשם צ'ינגיס חאן נעלם מהמפה. הלייף מטר שלו עדין משדר, אבל המידע מגיע דרך רשתות שאנחנו פשוט לא מכירים. בדרך כלל זה אומר שהילד יצא לטיול תרמילאים והתחבר לאחת הרשתות הפיראטיות שנמצאות ברחבי הכלום".
"נו, אז למה לבדוק את זה? אמרתי לך, אתם אימפרית רשע. למה אכפת לכם אם מישהו בנורווגיה החליט לצאת לטיול?"
"לנו לא אכפת, הממשלה שלו פנתה לעזרתנו. אמא שלו היתה מודאגת כי הוא לא כתב אליה ולא דיבר איתה כבר כמה שבועות, איתרנו את השבב באמצעות הלווין שלנו ושלחנו אליו את שגריר נורווגיה כדי שיאמר לו לטלפן הביתה."
"תן לי להמשיך, אגריפה, אני טובה בזה. השגריר נעלם ומאז התהווה לכם מין חור שחור באמצע מונגוליה שכל מי שמתקרב אליו נעלם בנסיבות מסתוריות"
"אלמלי את עם הארץ הייתי אומר לך שקראת יותר מדי ספרים כשהיית קטנה. השגריר חזר ותיאר עיר שלמה שצצה לה פתאום באמצע הכלום. מפות הלווין שלנו אמרו שיש שם עדרים של כבשי בר. השגריר מצא את צ'ינגיס חאן, שהתקשר הביתה ואמר שהוא מתכוון לבלות בעיר הפלאית את שארית חייו"
"שמע, איש זקן ופטפטן, אתה לא יכול לספר סיפור בפחות משעה?"
"למכירה נעלי תינוק, לא נלבשו מעולם"
"מה?"
"הנה, סיפרתי לך סיפור בשש מילים, עם הארץ. עכשיו שמעו שמים והאזיני עם הארץ כי אגריפה דיבר. צ'ינגיס חאן נשאר שם ואנחנו גילינו שיש בערך עשרים אלף איש שגרים בעיר הזאת"
"יופי, קמה עיר, מנהלים חיים מחוץ למעגל השליטה שלכם, חצופים ממש אני אומרת לך"
"למה הם ראו צורך להסתיר את העיר שלהם מצילומי לווין? איך הם עשו את זה? איך הם הסוו את העיר?"
"למי אכפת, הם רוצים פרטיות, הם לא עברו על שום חוק שאני מכירה"
"עד עכשיו הכל בסדר. לפני שלושה חדשים נפרצו כמה ממפעלי תעשיית הנשק הסינית, נגנב נשק. אין לנו מושג מה נגנב ובאיזו כמות. הממשל הסיני לא מוכן לדון בזה, הניחוש שלנו שזה היה רציני."
"לא טוב, אני מריחה לאן זה הולך, איך זה קשור לצ'ינגיס חאן הנורווגי? ואם אתם מכירים אותו כבר, למה לעשות עליו מחקר? ולמה אני?"
"בדקנו את כל האנשים שאנחנו חושבים שגרים שם, לכולם יש מספר לייף מטר שמעולם לא יוצר או לפחות לא נרשם בשום מדינה. כולם נושאים לייף מטר לא חוקי ואין להם שום דרך לקנות בחוץ חלב במכולת או לעלות לרכבת בלי להיתפס מיד. צ'ינגיס חאן הוא היחיד שיכול לצאת את העיר ולעשות משהו."
"ואז שלחתם את הצבא?"
"הכסילים במחלקת מבצעים לא התבלבלו ויומים אחר כך, בלי שום מודיעין ובלי צילומי לווין שלחו גדוד שלם כולל טייסת מסוקי קרב, טנקים ורגלים. ברגע שהם נכנסו לאיזור העיר, נפסקה התקשורת איתם ומאז לא שמענו מהם. יותר מכך, ההסוואה של העיר נעלמה ובמקומה הופיעו העיגולים השחורים האלה. כבר לא אכפת להם להתגלות."
"ואיך אני נכנסת לסיפור? אין לכם מרגלים מספיק טובים? במה זכיתי אני הקטנה?"
"ילדתי, את נכנסת לסיפור כי אני משכתי אותך בציצת ראשך מפתחי הגיהנום, בניגוד לדעת מערכת הביטחון של ישראל ובניגוד לדעת מחלקת המודיעין של לייף אנטרפרייז"
"למה?, למה רצית למשוך אותי בציצת ראשי?"
אגריפה לא אמר דבר. הוא החווה בידיו על המסך של פליסיה והראה לה את המאמר שפירסמה באנציקלופדית המורדים לפני יותר משבע שנים.
"העולם מלא בציירים, נגנים, מלחינים, היסטוריונים וסופרים משובחים. המהנדס האחרון ברמה הזאת שהיה לנו סיים לעבוד עבור החברה ב2027 - לפני 22 שנה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה