בשנת 2016 יצאה הגרסה הראשונה של "לייף מטר". זה היה שבב מחשב עם מערכת הפעלה פשוטה, כמה חיישנים, משדר אלחוטי ושלושים ושנים תאים של ששים וארבעה ביט שבהם ניתן היה לאחסן את המידע שנקרא. השבב הושתל בזריקה אפידורלית וסיפק מידע בסיסי על חום, לחץ דם, רמת סוכר ודברים מעין אלה.
אבנעזר מארנהוף נעדר מכל אחת ממסיבות העיתונאים, הרמות הכוסית או כל אירוע ציבורי אחר שנחגג לכבוד ההישג הזה. ליו צ'אן, הביולוג לקח את כל הטיפול בתקשורת על עצמו בחפץ לב.
חודשים לפני כן נחתם הסכם שיווק בין ענקית התרופות הגרמנית באייר ובין אינטל לאספקת מערכות שבבים ותוכנות קצה שיסייעו לבתי חולים לנתר את מצבם של חולים. באייר הוסיפה למערכת גם כלים אוטומטיים שהורידו לחץ מאחיות ורופאים. חולים קיבלו מעתה את התרופות שנזקקו להן בזמן ובמינון מדויק.
אינטל אף תרמה לעשרות כפרים נידחים בניגריה מערכות כאלה וסיפקה לראשי כפרים מקומיים ציוד תקשורת ותרופות. מעתה, גם אם לא היה רופא בכפר, ניתן היה לאבחן בצורה מיידית הרבה מאוד מחלות ולתת הוראות מרחוק איזו תרופה לתת ובאיזה מינון.
לייף מטר היה אחד משוברי הקופות של אינטל. הוא הכניס לה כשלושה מליארד דולר בשנה הראשונה לצאתו ובכך החזיר את ההשקעה בו פי שלושה בתוך שנה אחת. הנתונים המרשימים האלה זיכו את אבנעזר מארנהוף בבונוסים שלא העז לחלום עליהם מצד אחד ולא היה לו מה לעשות איתם מצד שני. הוא ניגש עוד ביום ההשקה של לייף מטר למשרדו והחל לשרטט את המבנה המשופר של לייף מטר 1.1. הוא בילה כבר חמש שנים בברזיל והיה לו טוב. משרד משלו, תקשורת מחשבית בלבד, ארוחת צהרים במשרד, דירה קטנה ונחמדה, וים ליד הבית. בונוס של מליוני דולרים לא היה נחוץ. בכל יום שחלף הוא הוציא פחות ופחות מילים בדיבור ישיר עם בני אדם. ליו צ'אן היה נכנס אליו למשרד, לא יושב, מציין מה הוא צריך שיקרה, אבנעזר היה פורט את המשימה לחמישים משימות קטנות לפחות, ושוכח מליו צ'אן לחודש. ככל שהמשיך לעבוד על הפרויקט הפליא אותו כל פעם מחדש עד כמה ביטים הם ביטים. לא משנה מהיכן באו - קרביים של מחשב, תדרי רדיו, או גוף האדם. אם תאמר לאבנעזר מה המשמעות של הדבר, הוא יוכל לתרגם את זה לביטים, אם המרת את זה לביטים, אפשר לעשות עם זה הכל.
בשנת 2023 כולה הוציא אבנעזר מארנהוף, על פי חישובו, כארבעת אלפים מילים. הוא לא הופיע בשום ישיבה, כינוס או פגישה חברית. הוא היה לבד לגמרי. ומאושר עד הגג. לייף מטר 2.4 יצא בסוף אותה שנה וחצה לראשונה את סף מליארד האנשים שעשו בו שימוש. בבתי חולים בסין, הושתל לייף מטר עם הקבלה לחדר מיון. עכשיו כבר לא נדרשה זריקה אפידורלית, ליו צ'אן פיתח יחד עם צוותו שבב שניתן להזריק לוריד ומוצא את דרכו לבד אל נקודות נוחות למדידה ולשידור. באפריקה היה השבב תחליף למערכת בריאות שלמה. ארגנטינה היתה למדינה הראשונה בעולם שמכניסה כברירת מחדל שבב קבוע בכל תינוק שנולד והצעות חוק דומות היו מונחות על שולחן הפרלמנטים בכל העולם. מחקרים הראו ירידה דראסטית בתחלואה ובאשפוז. מערכות הקצה היו נותנות התרעות על מחלות עוד בשלב הדגירה, טיפול מונע ניתן עוד לפני שסימפטומים של מחלות התפרצו. אבחון של סרטן נעשה כל כך מוקדם שאחוזי התמותה מהמחלה ירדו אל מתחת לעשרים.
השבב החדש הכיל את מערכת ההפעלה "מארנהוף 4" שנחשבה בין מביני הדבר לפנינת הנדסה אמיתית. היו לו 256 תאים של ששים וארבעה ביט והוא מדד כל מה שרק אפשר היה להעלות על הדעת. בשלב זה, כשהוא בן חמישים, החליט מארנהוף לפרוש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה